שתי הגדרות למושג העמימות: האחת - רב משמעות בניגוד לחד משמעות. השניה - חוסר בהירות.
מושג העמימות הינו בעל חשיבות מיוחדת בהוראה. ישנה נטייה לחתור בהוראה למשמעות אחת, לתשובה חד משמעית לשאלה נתונה. לעומת זאת מושג העמימות מורה על חשיבות מתן תשובות אלטרנטיביות ואף סותרות. בכך מתממשת ההוראה הראשונה של מושג העמימות. המגמה לקשר בין תחומים שונים בהוראה יוצרת בהכרח עמימות שכן המושג מאבד את גבולותיו הברורים. כאן באה לידי ביטוי המשמעות השניה של המושג. בלימודים שמושאם האדם – כגון ספרות המתארת דמות - העמימות היא האידיאה. אין לחתור להסבר, שכן התבנית העמומה היא המתאימה לתפישת האדם. ההוראה הטובה - בכל התחומים שהוזכרו – תכלית אינה ביטול העמימות, אלא פיתוח היכולת לחיות עם עמימות.
מנקודת מבט נוספת: העובדות המוצגות בפני התלמיד הן חד משמעיות, אך הן מהוות בסיס לשאילת שאלות ההופכות את הבהיר לעמום, בהוראה השניה. תחום המשמעויות הרבות לעובדה האחת אף הוא תחום עמום – בהוראה הראשונה.
בתחום הפסיכו דינמיקה הפרשנות לעולם עמומה, לא מפאת שימוש בתורות הסבר שונות לתופעה נתונה, אלא מפאת ריבוי ההסברים האפשריים. אפשרות מתן הסבר פסיכולוגי והסבר ערכי לתופעה אחת יוצרת מצב עמימות. ההתערבות הטיפולית חייבת להיות עמומה ולא מונוליטית. הנחת היסוד לכל אלה היא כי מלאות הקיום האנושי היא השתנות מתמדת של זהויותיו, כלומר – זהות עמומה.
תמונות אישיות נמדדות לא רק על פי איכותן אלא אף על פי אמיתותן. האמיתות היא ההתאמה בין מהותה של האישיות ובין המרכיב המודע והמתבונן. חלק מהאמיתיות היא המודעות וההשלמה עם העמימות שבמהות. מהות חד משמעית הבאה לידי ביטוי בהתנהגות חד משמעית היא יוצאת מהכלל ופגומה.
עוד תחום בו יש מקום לעמימות הוא תחום הסמלים. בתרבות המערבית מתרגמים סמלים למושגים. המעבר מסמל למושג הוא המעבר מעמימות לבהירות. דווקא העמימות של הסמל היא המשפיעה השפעה רגשית עמוקה על האדם. האומנות שומרת על איכות עמומה זו. ההמשגה מורידה את כוחו של הסמל. צריך להיות מודע לפער שבין שתי הגישות ההפוכות – הגישה הסמלית העמומה והגישה המושגית הבהירה.
בבואנו לבדוק את מקומה של העמימות בחינוך יש לזכור את מטרות החינוך: הפנמת התכנים הנלמדים, גמישות בשימוש בהם, קיום יחד של תכנים שונים ואף סותרים. השגת שלוש המטרות האלה דורשת הפיכת תוכן בהיר וחד משמעי לתוכן פנימי עמום. היכולת להפעיל את הדמיון ביחס לתוכן נתון דורשת את הפיכתו לעמום, רב משמעי ומסוגל לפרוץ את גבולותיו הראשונים. היכולת לעמוד על המשמעות של התוכן הנתון דורשת אף היא את עמעומו. היכולת להסתעף מהתוכן הנתון בהקשר מסוים להקשרים אחרים בו הוא מופיע – דורשת עמימות. כל גישה תשלובתית - רב תחומית מצריכה את עמעום הגבולות וההקשר הנתון.
החינוך לערכים מהווה זירה בפני עצמה בה העמימות הכרחית.